מנסור ואח' נ' הירמוק לאספקת כח אדם בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לפסילתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ולמינויו של מומחה אחר תחתיו.

בבקשה נטען ע"י התובע כי ביום 9.8.2011 התייצב התובע בפני המומחה ומיד עם כניסתו לחדר הבדיקה, האשים המומחה את התובע ב- "הצגות". התובע טען כי המומחה בקש ממנו לבצע פעולות ותנועות שונות ומשלא עלה בידו לבצען, צעק המומחה על התובע תוך שהוא אומר לו: "אצלי לא עושים הצגות. מי שעושה הצגות לא יקבל נכות. מה שאני מבקש אתה חייב לבצע ואני הולך להפסיק את הבדיקה ולהעביר לבית המשפט כי אתה לא משתף פעולה".

העברתי את הבקשה לתגובת המשיבים ואף קבעתי כי המומחה רשאי אף הוא להגיש את תגובתו. המומחה לא הגיש תגובה אך במכתב הממוען לתיק בית המשפט מיום 14.8.2011 ציין את הדברים הבאים:

לאור מכתבו זה של המומחה הודיעו צדדי ג' 3-4 כי הם מתנגדים לפסילת המומחה. גם הנתבעת 3 טענה כי לא התמלאו התנאים הנקובים בפסיקה לפסילת המומחה, שצריכה להיעשות רק במקרים נדירים בהם עלול להגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב.

דיון והכרעה:

חזקה על בעל מקצוע המתמנה כמומחה מטעם בית המשפט ומתבקש ליתן חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית, כי יעמוד במשימה זו במקצועיות ובהגינות כמתחייב ממעמדו המקצועי ומכח היותו ממלא תפקיד מטעם בית המשפט (ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה 946 (מהדורה 15, כרך ב', 2007) (להלן: "קשת"); וראו גם: רע"א 5161/00 שיכון עובדים בע"מ נ' אופק (לא פורסם, 30.10.2000).

לא בנקל תיפסל חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט. ההנחה היא שהמומחה עשה מלאכתו נאמנה, ביושר, וללא משוא פנים. המומחה ייפסל רק אם נפל פגם היורד לשורשו של עניין, חוסר תום לב, דעה קדומה שיש בה כדי לפגוע באובייקטיביות המקצועית וכיו"ב.

קיומו של נימוק פסילה לא יספיק אם לא נגרם עיוות דין למי מהצדדים או אם השגגה ניתנת לתיקון (ראו: קשת, בעמ' 947; וראו גם: רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ' סלאח, פ"ד נה (3) 97 (2001); וגם: ע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ציון (לא פורסם, 6.11.1991); רע"א 6116/97 ד"ר שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 28.11.1997); ובש"א (ים) 426/105 מדינת ישראל – משרד הבטחון נ' א' א' (לא פורסם, 8.2.2006).

בענייננו, אלו היתה מונחת בפניי רק בקשתו של המבקש ומכתב המומחה שצוטט לעיל, נוטה הייתי לדחות את הבקשה. גם אם המומחה התבטא באופן שאינו ראוי כלפי התובע כפי שנטען בבקשה, אין בכך פגם היורד לשורשו של ענין ואין בכך להקים עילת פסלות.

נניח לשם ההמחשה שהמומחה היה נוצר את רשמיו ומסקנותיו בליבו, ומבטאם רק בחוות הדעת ולא בפני התובע. במקרה כזה בודאי לא היתה קמה לתובע עילת פסלות. המומחה משמש זרועו הארוכה של בית המשפט. תפקידו וחובתו לפרט בפני בית המשפט את תובנותיו המקצועיות ותוצאות בדיקתו ואם הוא סבור שהתובע מאדיר את נזקיו או לא משתף פעולה במהלך ביצוע הבדיקה, זכותו וחובתו לציין זאת בפני בית המשפט ודווקא אם אינו עושה כן הוא חוטא לתפקידו.

לפיכך, העובדה שהמומחה חשף בפני התובע את התרשמותו ומסקנותיו אינה מקימה עילת פסלות גם אם ראוי היה שהמומחה ימנע מהערות מסוג זה.

ואולם למרות דבריי אלו, הגעתי לכלל דעה כי בנסיבות דנא, יש לבטל את מינויו של המומחה ולמנות אחר תחתיו מנימוקים שיובאו להלן.

במכתבו מיום 14.8.11 גילה המומחה דעתו, שיש לבצע לתובע בדיקה נוספת, כדי להעריך את נכותו לאור חוסר שיתוף הפעולה שלו בבדיקה והתנהלותו התיאטרלית.

דא עקא, שלאחר קבלת מכתבו של המומחה מיום 14.8.2011 שלח המומחה לתיק בית משפט מכתב נוסף ממנו עולה כי חוות דעתו מוכנה למשלוח בכפוף לסילוק שכרו:

תוכן מכתב זה, אין צורך לומר, אינו עולה בקנה אחד עם דברי המומחה במכתבו מיום 14.8.2011 שם ציין כי יש לבצע בתובע בדיקה נוספת לאחר שישתפר מצבו ורק אז לקבוע את נכותו.

המכתב האחרון ותוכנו מקים חשש כי למרות תוכן מכתבו של המומחה מיום 14.8.2011 שם הביע דעתו כי יש צורך בבדיקה נוספת, דעתו של המומחה "ננעלה" באופן שאין טעם, בבדיקה נוספת. בכך לטעמי, ורק בכך, יש להקים עילה לביטול המינוי של המומחה.

לפיכך המינוי מבוטל.

הודעה בדבר זהות המומחה החליפי תשלח לצדדים בהקדם.

הנני קוצבת את שכר המומחה בגין הבדיקה בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ אשר ישולם מתוך הכספים שהופקדו ע"י התובע בקופת בית המשפט.